כלי משפטי / טקטי חשוב שלא עושים בו שימוש מספיק

בקשה לחיוב התובעת, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בהליך

בקשה לחיוב התובעת, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בהליך (להלן: "ערובה") – בשני מקרים סמוכים לאחרונה ראיתי את החשיבות העצומה שיש בשימוש בכלי משפטי וטקטי שאנחנו לעיתים רבות מידי מפספסים.

כאשר במקרה אחד הגשת הבקשה הביאה לדחיית תביעה כנגד לקוח המשרד ובמקרה השני הגשת הבקשה הקנתה ללקוח המשרד יתרון דיוני משמעותי.

• המקור החוקי –

סעיף 353א לחוק החברות קובע, כי – "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

מדובר בסעיף המעניק לעורכי הדין והמתדיינים כלי טקטי יעיל ופשוט יחסית להשגת מטרות שונות בהליך המשפטי.

נוחות השימוש בכלי זה נובעת בראש ובראשונה מהפסיקה הקובעת, כי הפקדת ערובה היא הכלל ואילו אי הפקדת ערובה היא החריג לכלל:

‏‏ "כידוע, ברירת המחדל היא כי חברה אשר אחריות בעלי מניותיה מוגבלת – תחויב בהפקדת ערובה, אלא אם יעלה בידה להוכיח כי קיימים טעמים המצדיקים לפטרה מלעשות כן"

רע"א 3255/18 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו, 10.07.2019)

וראו דברי כב' השופט דנציגר ברע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' יצחק טאוב (פורסם בנבו, 29.6.2017):

"הלכה היא כי בניגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה."

• המשמעות בפועל –

במקרה הראשון: כנגד הנתבע נפתח תיק הוצאה לפועל בגין צ'ק ללא כיסוי. 

מאחר והלקוח היה בחו"ל במועד בו נחתם הצ'ק, היה ברור שמדובר במקרה של זיוף.

למרבה הצער, הסברים שניתנו לעורכי הדין של התובעת נחתו על אוזניים ערלות והם עמדו על כך שנתייצב לדיון בהתנגדות בבית המשפט, לאחר שהדיון בהתנגדות הועבר לשם מלשכת ההוצאה לפועל.

הפרט החשוב ביותר לענייננו הוא שהתובעת היא חברה בפירוק ומופעלת על ידי נאמן ו/או מפרק.

מאחר וגם במהלך הדיון לא השכילה התובעת לוותר על התביעה ואף לא נענתה להפצרות השופטת למשיכת התביעה, דרשתי בדיון שבהתאם לסעיף 353א לחוק החברות תחייב השופטת את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

תנאי הסעיף במקרה זה התקיימו במלואם מאחר ובנסיבות העניין נראה היה שסיכויי הזכייה של הנתבע היו גבוהים וברור שכאשר חברה מצויה בהליכי פירוק – לא יהיה ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע כאשר תידרש לכך.

החלטה: התובעת חויבה בהפקדת ערובה של כ- 3,500 ₪, כתנאי להמשך ההליך.

התוצאה: ימים ספורים לאחר ההחלטה על הפקדת ערובה הודיעה התובעת כי היא חוזרת בה מהתביעה והתביעה נדחתה.

טקטיקה: בקשה לחיוב תובעת שמצויה בהליכי פירוק בהפקדת ערובה מהווה נטל ומעמסה על מפרק חברה שצריך להוציא כספים מקופת הפירוק לשם כך וזה ממש לא נמצא בסדר העדיפויות שלו ולכן במקרים גבוליים יעדיף להימנע מכך.

גם אם היה מוכן המפרק להוציא כספים מקופת הפירוק הרי שבמקרה כזה אומר בית המשפט – דע לך שסיכויי התביעה נמוכים או שיש כאן קייס בעייתי.

במקרה השני: חברה הגישה תביעה בגין אובדן דמי שכירות בנכס בגין נזקים שנגרמו לטענתה מחנות שמעל הנכס.

במסגרת כתב התביעה דאגה להצהיר התובעת, כי היא במצוקה כלכלית – בכך ניסתה להתחמק מחובת הקטנת הנזק שחלה עליה במקרים כאלו.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגשתי בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

את הבקשה ביססתי על שני אדנים – האחד הוא כי בהתאם לפסיקה – ברירת המחדל היא, כלומר הכלל הוא, כי על חברה בע"מ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בהליך והנטל להראות כי החברה היא איתנה כלכלית וכי בנסיבות העניין אין לחייב בהפקדת ערובה מוטל על התובעת.

השני הוא הצהרות התובעת עצמה, כי היא מצוייה בקשיים כלכליים.

התובעת הגישה תגובה מפורטת מדוע אין לחייב אותה בהפקדת ערובה, כאשר לטענתה ברור שהיא תזכה בדין בנסיבות העניין.

החלטה: בית המשפט לא התרשם וחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 9,000 ₪ (לא הרבה ביחס לתביעה של כ- 350,000 ₪) כאשר הוא מציין כי הכלל הוא חיוב בהפקדת ערובה והתובעת לא הוכיחה כי היא איתנה כלכלית.

טקטיקה: במקרה זה, עצם חיוב התובעת בהפקדת ערובה לאחר שבית המשפט אומר לתובעת שעיין בטענות הצדדים, מוציא מעט את הרוח מהמפרשים של התובעת ולמעשה מוריד אותה לקרקע.

כמו כן, לקדם המשפט הראשון היא תתייצב כאשר בית המשפט כבר העביר החלטה ברורה שהטילה ספק באיתנות התביעה.

חשוב מכך, מאחר והנטל מונח על כתפי התובעת להראות כי היא איתנה כלכלית היא צריכה לספק דוחות מרואי החשבון של החברה או הבנק בו מתנהל חשבון החברה או כל נתון אחר שיכול לשפוך אור על מצבה, דבר שיכול להביא לחשיפה של פרטים מעניינים בקשר לתובעת ושיכולים לעיתים לסייע לנתבע בהגנתו (חוזים והסכמים נסתרים שיכולים להתגלות).

טיפ נוסף: בניסוח כתבי טענות יש להימנע ככל הניתן מתיאור חברה בע"מ תובעת ככזו הנמצאת בקשיים כלכליים. אם תשתמשו בביטויים מסוג זה לא מן הנמנע שמיד תוגש בקשה להפקדת ערובה כנגדכם וסיכוייה להתקבל גבוהים.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא או המלצה לפעול ויש להתייעץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה משפטית.